הנה 3 דוגמאות המלמדות על הפירצה הגדולה הטמונה במעבר לקהילתיות. לעתים ניתן למנוע את הנזקים מבעוד מועד
באתר האמבטיה, האתר השיתופי החדש של קשת, כיכב בסוף השבוע סרטון אורגיה שהעלו גולשים תחת אפם של מנהלי האתר; 5 ברוקרים מואשמים כי הריצו במשותף מניות באמצעות שליחת טוקבקים נלהבים; תמונות של המתלוננת א' נגד הנשיא קצב משורשרות כעת ממקלדת למקלדת בהודעות דואר אלקטרוני וזהותה, למי שיתעקש, כבר אינה עוד אנונימית ברשת.
אלה רק 3 דוגמאות, אך הן מלמדות על הפירצה הגדולה הטמונה במעבר לקהילתיות – ווב 2.0: השיתופיות כקונספט הולכת ותופסת תאוצה, אך יחד איתה חושפים אלה המבקשים לנצל אותה לרעה את הבעייתיות שבה. במקרים מסוימים הרי שמדובר בטעם רע בלבד. במקרה של הנאשמים בהרצת מניות מדובר בעבירה על החוק לכאורה וכך גם במקרה של הפצת תמונותיה של א'.
השאלה הנשאלת היא כיצד מונעים זאת, אם בכלל. התשובה מורכבת: לגבי הפצת תמונותיה של א' דומה כי מרגע שנשלחה הודעת הדואר האלקטרוני הראשונה ובה תמונותיה הרי שלא ניתן היה להחזיר את הגלגל אחורה. גם לגבי הנאשמים בהרצת מניות באמצעות טוקבקים ספק אם ניתן היה לעצור את התחבולה מבעוד מועד. לעומת זאת, את הצגת הסרטון שעורר סערה באמבטיה ניתן היה למנוע בהחלט, בעיקר לנוכח כיכובו בדף הבית של האתר.
חשוב לסייג ולומר: לרוב אין אפשרות אמיתית לשלוט בכל תכני האתר הקהילתי. עם זאת, חשוב להבהיר למשתמשיו את הכללים ולשלוט באופן המינימלי הנדרש בתכני דף הבית. ניהול תוכן, דווקא בעידן הווב 2.0, הכרחי יותר מתמיד.
Leave a Reply