Monthly Archives :

אפריל 2007

כשהפוסט הוא רק התירוץ 150 150 צחר רותם - Tsahar Rotem

כשהפוסט הוא רק התירוץ

לאתר החדש “כנסו, כנסו” יש שם שמעורר חיוך וזו כבר סיבה טובה לכתוב עליו. ובכל זאת, אפשר היה לצפות ממקימיו לקצת יותר  

כנסו, כנסואני אוהב אתרים עם שמות שגורמים לחיוך. לאתר החדש, כנסו כנסו, יש שם כזה וזו כבר סיבה טובה לכתוב עליו. סיבה נוספת היא האתר עצמו, או יותר נכון הרעיון שמאחורי הקמתו: אתר מבוסס טוקבקים.

ב-Ynet דווח כי מקים האתר, אורי שלו, הבין שלישראלים אין סבלנות לקרוא טקסטים ארוכים בבלוגים ולכן הקים את “כנסו, כנסו”. האתר מבוסס על פוסטים קצרים במיוחד של 2-3 משפטים מטעם הכותב שמהווים בעצם סוג של “הרמה להנחתה” עבור הטוקבקיסטים. מעין טקסט מעורר דיון, דוגמת סוגיית הפרוטקשטיין, הימור על הדמות שתזכה לחיקוי בעונה הבא של “ארץ נהדרת” ועוד. בקיצור, הטוקבקים הם העיקר – הפוסט רק התירוץ.

בינתיים, עם הקמתו, הטוקבקיסטים מעדיפים את הזירה הפראית של Ynet ושות’ ולא נוהרים אל האתר החדש. למען האמת – ואחרי המחמאות על השם והרעיון – צריך להגיד שבשלב זה ההגדרה אתר מחמיאה מאוד למיזם החדש: מדובר בפלטפורמה של בלוג עם תגובות ולא יותר מזה. מלבד מאמר הסבר קצר במיוחד, אין למיזם החדש סרגל כלים ועוד כמה אלמנטים שהיו הופכים אותו לאתר אמיתי. חבל.

מנוף ושמו תוכן: הלקוחות משנים גישה 150 150 צחר רותם - Tsahar Rotem

מנוף ושמו תוכן: הלקוחות משנים גישה

יותר ויותר בכירים בעולם הארגוני-עסקי מבינים כי התוכן הוא המפתח. ההסברים של פעם מיותרים ברוב המקרים

משהו טוב קורה בעולם התוכן באינטרנט. הוא לאו דווקא קשור לאלה שמייצרים אותו, אלא דווקא לאלה שצורכים אותו. הדבר הטוב הוא ההבנה שאני מגלה בזמן האחרון אצל יותר ויותר בקרב מנכ”לים ובכירים אחרים בעולם הארגוני-עסקי כי המפתח להצלחה ברשת טמון בתוכן.

התובנה הזו נגזרת כמובן מהפעילות האינטרנסיבית שאני מנהל באחרונה במסגרת הקמת 3points, שכרוכה במפגשים מרובים עם לקוחות פוטנציאליים. ההבדל טמון בגישת הלקוחות הללו: אם בעבר השלב הראשון במפגש עמם היה הסבר מעמיק על חשיבות התוכן כמקדם ברשת, הרי שכיום במקרים רבים זה מיותר.

 הלקוחות הללו מודעים לכך היטב. ולא מדובר רק בכאלה שהרשת מוכרת להם היטב. לא מכבר נפגשתי עם נציג של מרכז רפואי באזור השרון, המתעניין בהקמת אתר חדש. ניכר היה כי אין מדובר ב”חיית רשת”, אלא בגולש מן השורה שלא בקי במגמות האחרונות בתחום. ובכל זאת, ההסברים היו מיותרים: הוא שב והסביר כי המערכת הטכנולוגית להקמת האתר הינה מינורית מבחינתו. התוכן הוא המהות מבחינתו, המנוף לקידום גם מחוץ לרשת.

זה לא היה כך בעבר ומדובר בבשורה משמחת מאוד לכל מי שעוסק בתחום. מקצועות התוכן הם כבר לא הדבר הבא. הם כאן – ועכשיו.

סליחה, טעות: ביבי לא מבין 150 150 צחר רותם - Tsahar Rotem

סליחה, טעות: ביבי לא מבין

 ב-2 בינואר החמאתי כאן לנתניהו על היוזמה להקמת בלוג משלו. עכשיו מאשר דוברו כי הטוקבקים עוברים צנזורה. כך הורסים רעיון טוב

בנימין נתניהו - בלוגכתבה ב-Ynet דיווחה לא מכבר בכותרתה כי הנה סוף סוף גילו הפוליטיקאים הישראלים את יתרונות ה-וו 2.0. באופן לא מפתיע, מעיון בכתבה עצמה עולה כי הפוליטיקאים הישראלים לא ממש גילו את הרשת, אלא מדובר בסך הכל בנאום של עמי איילון שהופץ ב-YouTube, אבל למה לבלבל את העורכים של Ynet עם עובדות כשיש כותרת טובה.

עובדה אחת שצוינה בכתבה רלוונטית למאמר שפירסמתי כאן ב-2 בינואר השנה תחת הכותרת גם ביבי מבין: העתיד טמון בבלוגים ובו החמאתי לנתניהו על היוזמה והתפישה החדשנית. ובכן, מתברר שביבי לא מבין – לפחות לא את המדיה הקהילתית. בכתבה מאשר דוברו כי התגובות בבלוג מצונזרות לעתים. ובמלים אחרות, פחות מעודנות מאלה של הדובר: מי שמגזים בביקורת פשוט נשאר בחוץ. מי שמחמיא או מבקר בעדינות יישאר. בקיצור, הטוקבקים של ביבי עוברים סלקציה.

הנה, בדיוק כך, לוקחים פלטפורמה קהילתית מצוינת עבור פוליטיקאים ואישי ציבור ומוציאים ממנה את הטעם הטוב. לגיטימי בהחלט שהבלוג ישמש את ביבי או כל פוליטיקאי אחר להעברת מסריו. לגיטימי גם למנוע פרסום תגובות נאצה. ואולם, ברגע שהקהילה מצונזרת או עוברת סלקציה אידיאולוגית הרי שקהל המבקרים את דעותיו של הפוליטיקאי מורחק מהבלוג. לפוליטיקאי עצמו אין אפשרות להתווכח באמת, גם עם יריביו הקשים, וחמור יותר – אין לו יכולת אמיתית לשנות את דעותיהם של מתנגדיו.

סליחה על הקלישאה, אבל אני חייב: ככה לא בונים בלוג.

די 2.0!!! 150 150 צחר רותם - Tsahar Rotem

די 2.0!!!

תחליפו דיסקט, תחליפו מקלדת, או סתם תחליפו כותרות, העיקר שתפסיקו למחזר – בעיקר כשהקשר בין ה-2.0 לתוכן לעתים קלוש במיוחד

ווב 2.0. המהפיכה תסתדר לבדזה לא שיש לי או היה לי משהו אישי נגדה, אבל בזמן האחרון מעוררת בי הספרה 2 תגובות עצבניות במיוחד. זה קורה בעיקר כשהיא מופיעה בוורסיה הקהילתית שלה, 2.0, כשלפניה מוצמדת מלה אחרת.

דוגמות לא חסרות: כך, למשל, הפך החג האחרון לפסח 2.0 (לא רק בכותרות העיתונים: תחפשו את המושג ב”גוגל” ותגלו עוד). במקביל, ההגדה הוסבה להגדה 2.0 והדואר האלקטרוני אף הוא ניפק לנו מגוון ברכות 2.0. באופן כללי, למי שלא שם לב (או לא קורא עיתונים), אנחנו בעצם חיים בבועה 2.0 – מושג שתמצאו בערך בכל כתבה שנייה או שלישית בנושא הקהילות בעיתונים הכלכליים.

אז יכול להיות שזו הצפיפות הבלתי נסבלת בליל הסדר (2.0?) ויכול להיות שסתם הפכתי פחות סבלני למחזור של כותרות, אבל מכאן תצא הקריאה הנואשת: די 2.0!!! תחליפו דיסקט, תחליפו מקלדת, או סתם תחליפו כותרות. העיקר שתפסיקו למחזר – בעיקר כשהקשר בין ה-2.0 לתוכן לעתים קלוש במיוחד.

(למען הסר ספק, אבהיר: בניגוד למגמה אחרת ברשת, אינני נמנה על מכחישי המהפיכה. ווב 2.0 זו לא המצאה, אלא תופעה שאי אפשר להתעלם ממנה. היא מתרחשת – לאט אמנם – כאן ועכשיו. לא כולם מודעים לה, אבל כמעט כולם מהווים חלק ממנה כבר כיום. מה שכן, המהפיכה יכולה להתרחש גם לבד. קריאות העידוד מבחוץ לא תורמות – ולעתים רק מזיקות).

WhatsApp chat