חוק הנגשת אתרים: איך, למה ומתי
"חוק הנגשת אתרים" מחייב אתרים חדשים וקיימים לבצע שינויים מרחיקי לכת בניראות ובתוכן, כדי להתאים לכבדי ראיה ולבעלי מוגבלויות אחרות. על אלו אתרים חל החוק, מה צריך לשנות ועד מתי? התשובות לפניכם
רשת האינטרנט מהווה חלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלנו כצרכנים, כאזרחים וכבעלי עסקים. האינטרנט מהווה מקור אינסופי למידע ובידור, מאפשר לנו ליצור קשר עם עמיתים, בני משפחה וחברים, לבצע רכישות של מוצרים ואפילו לקבל שירותים מעסקים וגופים ממשלתיים.
לכאורה, רוב אתרי האינטרנט זמינים עבור כל בעל מחשב המחובר לרשת, בלחיצת עכבר. עם זאת, עבור בעלי מוגבלויות, המהווים כ-20% מהאוכלוסייה, פעולה זו אינה כה פשוטה ולעיתים בלתי אפשרית – עקב חוסר הנגישות של האתרים. על מנת לאפשר לבעלי מוגבלויות (כגון עיוורים ולקויי ראיה, אנשים עם מוגבלות מוטורית בידיים ואנשים עם לקות שמיעה) להשתמש וליהנות מאתרי האינטרנט כמו כולנו, נחקקו "תקנות נגישות השרות".
מהו חוק הנגשת אתרים?
תקנות נגישות השרות תשע"ד (ע"ע "חוק הנגשת אתרים") נוספו בדצמבר 2012 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תשנ"ח. תקנות אלו מחייבות את בעלי האתרים לבצע שינויים מהותיים – הן ברמת התכנות של האתר והן ברמת התוכן שעולה בו. התקנות כוללות סעיף ספציפי (סעיף 35) שמגדיר את השינויים הנדרשים באתרים על מנת שיתאימו לשימושם של אנשים בעלי מוגבלות.
מהם המאפיינים של אתר נגיש?
אתר אינטרנט נגיש הוא אתר המאפשר לכל אדם לגלוש בו, בין השאר על ידי:
• הצבת תיאור טקסטואלי שילווה כל תוכן שאינו טקסט, כגון תמונות, סרטונים וכפתורים.
• שימוש בתוכנות מסייעות כמו תוכנה היודעת להקריא טקסטים (למשל TTS – Text To speech) ותוכנות נוספות המיועדות להקל לאנשים עם מוגבלות ראייה.
• שימוש בטכנולוגיות מסייעות כגון מסך ברייל, עכברים ומקלדות מיוחדות לאנשים עם מוגבלות בידיים.
• מתן האפשרות להגדיל ולהקטין את האתר מבלי לפגוע בעיצובו.
• מתן האפשרות לשנות צבעים ולהתאימם לצרכי הגולש ויצירת קונטרסטיות בצבעים על מנת להקל הקריאה
• אפשרות לדלג ישירות לאזורים השונים של האתר לטובת עיוורים הגולשים באמצעות תוכנה לקריאת מסך.
מי אחראי לביצוע השינוי באתר?
חוק הנגשת אתרים מטיל את האחריות לביצוע התאמות הנגישות באתר ומימון התאמות אלו על הבעלים או המפעיל של אתר האינטרנט
עד מתי חייבים לבצע את השינוי?
על פי התקנות, כל אתרי האינטרנט החדשים שנועדו לשירות הציבור ושיוקמו מתאריך 25.10.2014 צריכים להיות מונגשים לבעלי מוגבלויות. חוק הנגשת אתרים מתיר לבעלי אתרים קיימים תקופת התאמה בת 3 שנים (36 חודשים) מיום כניסת התקנות לתוקף (כלומר עד 25/10/2016).
אילו אתרים מחויבים להיות נגישים?
על פי התקנות שנקבעו, כל אתר שנותן שרות או מידע לציבור נדרש להיות נגיש ברמה בסיסית (למידע על ההבדלים בין הרמות השונות לחצו כאן). רמת ביצוע ההתאמות נקבעת בהתאם להגדרת הגוף המספק את השירות. כך למשל, רשות ציבורית (כגון הכנסת, צה"ל, משטרת ישראל, רשות מקומית, גוף שנותן שירות בריאות ממלכתי, מוסד חינוך רשמי וכו') מחויבת לבצע את השינויים ברמה הגבוהה ביותר – AA לפחות. אתר שאינו שייך לרשות ציבורית יחויב לבצע התאמות יבוצעו ברמה AA, אלא אם קיבל פטור המאפשר לו לבצע התאמות ברמה A בלבד.
על מנת לתמרץ את האתרים הקיימים לבצע את השינויים בהקדם האפשרי נקבעה הקלה לפיה אתר אינטרנט קיים, שאינו של רשות ציבורית ושיזדרז לבצע התאמות נגישות עד 25.10.14, יוכל להיות נגיש ברמה A בלבד. אתרים נגישים צריכים לעמוד בתקן הישראלי לנגישות 5568 של מכון התקנים, המבוסס על התקן הבינלאומי.
על פי התקנות של חוק הנגשת אתרים, אתרי שירות לציבור שלא יעמדו בקריטריונים של הנגשה לבעלי מוגבלויות ייחשבו כעוברים על החוק ועלולים לספוג קנסות ועונשים פליליים. עם זאת, חשוב להבין כי להנגשת האתר יתרונות נוספים מלבד הציות לחוקים, וכי לבעלי האתרים יש גם אינטרס לבצע אותם. כך למשל, ההנגשה תסייע להגדלת כמות הגולשים באתר ולשיפור חשיפת האתר במנועי החיפוש כגון גוגל ובינג המעניקים עדיפות לאתרים נגישים. זכרו כי מי שיקדים לבצע את ההתאמות יזכה להקלות ברמת ההתאמה, ולכן רצוי להתחיל את השינוי כבר עכשיו.
רוצים לדעת עוד על התקנות ולקבל סיוע וייעוץ בנושא הנגשת האתר שלכם? צרו קשר עם מומחי התוכן של 3Points , שילוו אתכם לאורך התהליך