עיתונות אינטרנט

לרדוף אחרי המילה – לא אחרי הסקופ צחר רותם - Tsahar Rotem

לרדוף אחרי המילה – לא אחרי הסקופ

מעבר מעיתונות לתוכן באינטרנטהאהבה שלי לכתיבה ליוותה אותי מאז ומתמיד. כילדה כתבתי סיפורים ושירים, כנערה פרסמתי את הגיגי בעיתון בית הספר וחלמתי להיות עיתונאית רצינית, שמראיינת אנשים חשובים. אותו חלום ליווה אותי גם באוניברסיטה, אז כתבתי וערכתי בעיתון של החוג לתקשורת. אחרי שש שנים בהן החלום שלי הפך למציאות יומיומית ומורכבת, החלה לחלחל בי תובנה שלקח לי לא מעט זמן להבין ולנסח לעצמי – אני אוהבת את המרדף אחר המילה המדויקת, ולא את המרדף אחרי הסקופ.

אני מחפשת את הכותרת שתגרום לקורא לחייך, ולא את זו שתגרום לעיתון המתחרה לדמוע.

התובנה הזו, בשילוב חיבתי הרבה למדיום האינטרנטי הובילה אותי לפני שנה לעשות את המפנה – מעולם העיתונות אל עולם הניהול ועריכת התוכן ברשת.  מדובר בשני עולמות דומים לכאורה, אך כפי שגיליתי במהרה, חוקי המשחק בהם שונים למדי. המעבר מיצירת תוכן עיתונאי לתוכן בעל אוריינטציה שיווקית דורש, בראש ובראשנה, מעבר לדפוסי חשיבה חדשים:

"איך אני יכול/ה לעזור לך?"

כמנהל תוכן אתה בראש ובראשונה נותן שירות, ועליך לתת ללקוח שלך את השירות הטוב ביותר, כזה שייקח אותו קדימה ויקדם את מטרותיו העסקיות. נקודת המפתח פה היא היכולת להיכנס לראש שלו ולהבין מי קהל היעד שלו, באיזו שפה יש לפנות אליו ואיך יש לנהל איתו את הדיאלוג ברשת.

כל מילה שווה זהב

בדומה לעולם העיתונות, גם פה לתוכן – לניסוח ולמילים בהן אתה בוחר להשתמש יש ערך רב. מה שתכתוב יעשה את ההבדל ויקבע במידה רבה האם אתר האינטרנט של הלקוח ימשוך אליו תנועת גולשים שתיתרגם לצמיחה בהכנסות, כיצד הוא ייתפס ברשת האינטרנט, איך יראה המפגש שלו עם הקהל ברשתות החברתיות וכדומה.

מלים שמיתרגמות למעשים

כאשר אתה כותב או עורך תוכן עיתונאי, מטרתך היא לעניין את הקורא, לספק לו אינפורמציה חשובה ולעתים אף להשפיע על סדר היום הציבורי. כשמדובר בתוכן שיווקי, המטרה היא לקחת את הקורא צעד אחד קדימה ולגרום לו לעשות מעשה: ליצור קשר עם החברה, להירשם למועדון הלקוחות, לעשות לייק לדף הפייסבוק ועוד. כאן נדרשת יצירתיות, דיוק וניסוח שקולע בול למטרה.

העין העיתונאית ממשיכה לעבוד

היכולת להבחין בין עיקר לטפל , אמנות התמצות, ההבנה שהפן הוויזואלי הוא חלק בלתי נפרד מהתוכן והיכולת להוציא מהמרואיין שלך את המיטב – כל אלו ישרתו אותך כמנהל תוכן ויסייעו לך לברוא עבור הלקוח שלך עולמות תוכן מצוינים.

ביקורת היא חלק מהמשחק

כעיתונאי או כעורך בעיתונות אתה רגיל לבחור את נושאי הסיקור שלך, להחליט לבד על הניסוח ולהיות הסמכות שקובעת מהו תוכן ראוי. כמנהל תוכן להיאלץ להתמודד לא פעם עם העובדה שהלקוח דווקא חושב אחרת, שהוא רוצה לשנות את הטקסט "המושלם" שכתבת ושהוא מבקש ממך לבצע תיקונים שוב ושוב. כאן המקום לוותר על האגו ולהבין שבסופו של דבר – זכותו של הלקוח להתעקש ולקבל את המוצר שנראה לו מתאים, גם אם אתה חושב אחרת.

אל תוותר על היושר המקצועי

למרות מה שנכתב בסעיף הקודם, אל תהסס להעיר ללקוח ולומר לו מה דעתך המקצועית – גם אם הוא חושב אחרת. הצג בפניו את הדרך שלדעתך תקדם אותו בצורה הטובה ביותר. ההחלטה, כמובן, תישאר בסופו של דבר בידיו.

למעשה, ההבדל בין תוכן עיתונאי לתוכן שיווקי אינו כה גדול – בשני המקרים המטרה הסופית היא למכור מוצר כלשהו – בין אם זה שירות, מוצר, תפיסת עולם או קובץ דפים שייזרק מחר לסל המיחזור. בשני המקרים – האינטואיציה, ההבנה של אנשים ותהליכים, הראיה הרחבה והיכולת לזהות ולייצר תוכן איכותי – הם הכלים הטובים ביותר שלך.

* הכותבת היא אילה הורביץ – מנהלת התוכן הראשית של חברת 3points, לשעבר עורכת בכירה בעיתון "כלכליסט" וכתבת / עורכת ב-nrg ו"מעריב עסקים"

צחר רותם ב"גלובס": הרוח העיתונאית בעידן פייסבוק צחר רותם - Tsahar Rotem

צחר רותם ב"גלובס": הרוח העיתונאית בעידן פייסבוק

מתברר כי אנשי התקשורת עצמם מבינים היטב לאן נושבת הרוח העיתונאית בשנים האחרונות. שיעור ניכר מהם מסתמך כבר היום על תוכן שמקורו במדיה החברתית.

בסקר שנערך בשנת 2011 בקרב עיתונאים בבריטניה הודו 97% מהם כי הם משתמשים באתרים חברתיים כמקור מידע לפחות אחת לשבוע. 58% מתוך המקורות הללו הם בלוגים – סוג של אמצעי תקשורת פרטיים. 20% מעיתונאים סיפרו כי הם מתייחסים לטוויטר כמקור לבדיקת אמינות מידע.

הנתון המדהים יותר הוא ההשפעה של המדיה החברתית על אופן הסיקור של האירועים: 32% מכתבי העיתונים ו-35% מכתבי המגזינים בבריטיניה העידו שהתקשורת הדו-צדדית עם הקוראים, שינתה את סגנון כתיבת – וכעת הם שוקלים כיצד יגיבו הקוראים לדברים שכתבו.

ובמילים אחרות: לא אחת הם בוחרים להציג את המציאות באופן שלא תכעיס יתר על המידה את הקוראים הווירטואליים שלהם.

הטור המלא של מנכ"ל 3points, צחר רותם, ב"גלובס"

היכן באמת נולדה השרלטנות? 150 150 צחר רותם - Tsahar Rotem

היכן באמת נולדה השרלטנות?

"האינטרנט הוא חממה מוצלחת לגידולי פרא. עיתונאי ותיק שווה לצעיר שרלטן ומתחזה", אמר שמוליק שם-טוב בכנס אילת לעיתונות. דווקא הוא יודע ששורשי המחלה במקומות אחרים לגמרי

נכתב ע"י צחר רותם, 1.12.07

שמוליק שם-טוב. היה שם כשזה קרה אין דבר קל יותר מלהאשים את האינטרנט בחוליי התקשורת בישראל. זו הסיבה שאחת לזמן מה תמצאו בכיר זה או אחר בשוק התקשורת בארץ שמנגח את המדיה הווירטואלית בבוטות.

הנה, למשל, בשבוע החולף היה זה שמוליק שם-טוב, יו"ר דירקטוריון רדיו ירושלים ומנהל תוכן ב-JCS, שאמר בכנס אילת לעיתונות:

…האינטרנט הוא כלי אדיר למניפולציות, שקר ודיסאינפורמציה – כל דבר שרוצים אפשר להעביר דרך האינטרנט ודרך מושגים של 'באזז', 'ספין' ו'יח"צנות'. ללוביסטים, יח"צנים וספינרים יש מעמד יותר גבוה מאשר לעיתונאי.

זה אמנם קיים בכל כלי התקשורת", הוסיף שם-טוב, "אבל באינטרנט זה בעוצמה אדירה. חממה מוצלחת לגידולי פרא. כל אחד משפיע. עיתונאי ותיק שווה לצעיר שרלטן ומתחזה…

לרוב איני עוסק בעניינים הקשורים לעיתונות בבלוג זה, על אף עברי שם. הפעם, דווקא אעסוק, בעיקר כי קראתי את דבריו של שם-טוב והתקשיתי להאמין. הרי דווקא הוא שהיה עורכה הראשי של רשת המקומונים ידיעות תקשורת בעברו יודע כי גידולי הפרא לא החלו באינטרנט. הם החלו שם, במקומונים, ועד מהירה פשטו לכל חלקה טובה. שם-טוב יודע היטב כי במקומונים הללו, של המו"לים הגדולים דווקא, נולדה והתפתחה התפיסה שהעדיפה הספק על כישרון, מספר מלים על איכותן והעדפת הפרסום על התוכן האמיתי.

שם, בימי הקיצוצים הבלתי פוסקים, נזרעו הזרעים הראשונים לגידולי הפרא והשרלטנות.

דווקא האינטרנט היה בשנים האחרונות מוקד משיכה לעיתונאים לשעבר שמאסו ביחס המערכות אל עובדיהן וחיפשו נתיב אחר לכישרונם, כזה שגם יתגמל אותם בהתאם. דווקא האינטרנט מתחיל סוף סוף לתת ביטוי הוגן לכישרון. אמנם נכון, באינטרנט הזה כל בלוגר הוא לפעמים מלך, אבל זה עדיף על מצב שבו כמעט כל עיתונאי הוא בקושי בלוגר.

אז כן, יש גם שרלטנים ומתחזים ורמאים. העניין הוא שהם נולדו עוד הרבה לפני האינטרנט וצמחו ממש מתחת לאף של שם-טוב ואחרים, שהיו שם כשזה קרה.

Web 2.0? הצחקתם אותם 150 150 צחר רותם - Tsahar Rotem

Web 2.0? הצחקתם אותם

web 2.0- עכשיו הסוף?שמתם לב שעכשיו, אם אתם ממש רוצים להיראות בעניינים, צריך לדבר על קיצה של מהפיכת הקהילות. אז נכון שלפני כמה חודשים כולם דיברו בשפת המהפיכה, אבל כעת הכל השתנה. זהו, אין מהפיכה ומי בכלל האידיוט שהגה אותה. אנחנו הרי ידענו כל הזמן ששום דבר לא ייצא ממנה.

אנחנו וגם העיתונים הכלכליים. במשך חודשים על חודשים הסבירו לנו שמשהו דרמטי קורה כאן. אין-ספור טורי פרשנות מלומדים הסבירו איך הכל עומד להשתנות. הם ואנחנו הרי ידענו כבר אז שהמהפיכה כבר בעיצומה – ואף אחד לא יכול לעצור אותה.

לא יודע מתי זה בדיוק התחיל, אבל עכשיו הכי "איני" להגיד שכל הווב 2.0 הזה לא היה אלא משב רוח חולף.

אני מעדיף להיצמד למציאות: web 2.0 היא מהפיכה בהתהוות. אטית, זוחלת – אך מחלחלת. צומח כאן דור שלם שנולד אל הרשת. המהפיכה צומחת ממנו. זו לא מהפיכה של יום, אלא מהפיכה תרבותית. לא כל מרכיביה ישרדו, אולי רק מעטים, אבל הבלוגים למשל יישארו כאן כנראה עוד לזמן רב – וזאת כבר מהפיכה בפני עצמה.

ובכל זאת, אם אתם רוצים להישמע בעניינים דברו עכשיו בקול על קריסת ה-web 2.0. במקרה של שינוי ה"באז", תימסר על כך הודעה באמצעי התקשורת השונים.

די 2.0!!! 150 150 צחר רותם - Tsahar Rotem

די 2.0!!!

תחליפו דיסקט, תחליפו מקלדת, או סתם תחליפו כותרות, העיקר שתפסיקו למחזר – בעיקר כשהקשר בין ה-2.0 לתוכן לעתים קלוש במיוחד

ווב 2.0. המהפיכה תסתדר לבדזה לא שיש לי או היה לי משהו אישי נגדה, אבל בזמן האחרון מעוררת בי הספרה 2 תגובות עצבניות במיוחד. זה קורה בעיקר כשהיא מופיעה בוורסיה הקהילתית שלה, 2.0, כשלפניה מוצמדת מלה אחרת.

דוגמות לא חסרות: כך, למשל, הפך החג האחרון לפסח 2.0 (לא רק בכותרות העיתונים: תחפשו את המושג ב"גוגל" ותגלו עוד). במקביל, ההגדה הוסבה להגדה 2.0 והדואר האלקטרוני אף הוא ניפק לנו מגוון ברכות 2.0. באופן כללי, למי שלא שם לב (או לא קורא עיתונים), אנחנו בעצם חיים בבועה 2.0 – מושג שתמצאו בערך בכל כתבה שנייה או שלישית בנושא הקהילות בעיתונים הכלכליים.

אז יכול להיות שזו הצפיפות הבלתי נסבלת בליל הסדר (2.0?) ויכול להיות שסתם הפכתי פחות סבלני למחזור של כותרות, אבל מכאן תצא הקריאה הנואשת: די 2.0!!! תחליפו דיסקט, תחליפו מקלדת, או סתם תחליפו כותרות. העיקר שתפסיקו למחזר – בעיקר כשהקשר בין ה-2.0 לתוכן לעתים קלוש במיוחד.

(למען הסר ספק, אבהיר: בניגוד למגמה אחרת ברשת, אינני נמנה על מכחישי המהפיכה. ווב 2.0 זו לא המצאה, אלא תופעה שאי אפשר להתעלם ממנה. היא מתרחשת – לאט אמנם – כאן ועכשיו. לא כולם מודעים לה, אבל כמעט כולם מהווים חלק ממנה כבר כיום. מה שכן, המהפיכה יכולה להתרחש גם לבד. קריאות העידוד מבחוץ לא תורמות – ולעתים רק מזיקות).

אקסיומה מבהירה: כך זה עובד באמת 150 150 צחר רותם - Tsahar Rotem

אקסיומה מבהירה: כך זה עובד באמת

אילן ביתן, היזם שמאחורי Axioma Searcher, מסביר כי הידיעה ב-TheMarker הדגישה את המסר הלא נכון: עניין הסרת תוצאות קידום אתרים הינו מינורי; העיקר טמון בשיטת החיפוש

אקסיומה - לוגודווקא כמי שמקורותיו בתחום התקשורת התופעה מוכרת לי היטב: פעמים רבות הקשר בין תוכן ידיעה זו או אחרת בעיתון או אתר לבין המציאות קלוש, או חלקי ביותר. לעתים אחראי לכך משרד הפרסום או יחסי הציבור, לעתים כותב הידיעה ולעתים מדובר סתם בקצר תקשורתי רב-משתתפים. כך או כך, לא אחת הגורם העומד מאחורי הפרסום מופתע לגלות כי המסר אותו ביקש להעביר שובש – והוא בכלל לא ידע שהוא כזה.

אילן ביתן, היזם שמאחורי מנוע החיפוש החדש של אקסיומה, שאליו התייחסתי במאמר הקודם, מספר שזה פחות או יותר מה שקרה לו בעקבות הפרסום אודות הפיתוח שלו ב-TheMarker. המסר המרכזי בפתיח הפרסום באתר האינטרנט הנחשב היה כי אקסיומה השיקה מנוע חיפוש חדש ש"מושך את תוצאות החיפוש מגוגל, יאהו, MSN או כל מנוע חיפוש אחר, ואמור להתעלם מכל תרגילי קידום התכנים ברשת, המקפיצים לקדמת עמודי התוצאות אתרים או דפים שקודמו מלאכותית בידי חברות Seo". זו היתה גם הנחת היסוד בבסיסו של המאמר שלי.

ביתן מסביר כי עניין הסרת תוצאות קידום אתרים הינו מינורי לחלוטין ומהווה תוצר נלווה לאופן פעולתו של Axioma Searcher. הרעיון המרכזי, כפי שעולה גם מההודעה לעיתונות שהפיצה החברה, הינו השקת מנוע חיפוש בשיטת Dynamic Context Search.

מה זה בעצם אומר? שליטה כמעט אבסולוטית של המחפש על מנגנון החיפוש, באופן שיחפוף את תחומי עיסוקיו והתעניינותו. התוצאות נשאבות ממנועי החיפוש המובילים – גוגל, MSN ואחרים – ושם מוצגות על פי הגדרותיו של המחפש והחיתוכים שהגדיר מראש. על פי ביתן, מנוע החיפוש של אקסיומה מתעלם בהצגת התוצאות מנתוני דירוג של מנועי החיפוש השונים. בכך, הוא מאפשר לתוצאות שאינן מקודמות באופן מקצועי להיות מוצגות במנוע החיפוש שלו בראש הרשימה, בשל היותן רלוונטיות להקשר שהגדיר המחפש.

הטכנולוגיה של אקסיומה מתבססת על קונספט שמטרתו להעביר את עולם החיפוש מ-information ל-knowledge ומיועדת בעיקר לחברות וארגונים. בהודעת החברה צוין כי מחקרים הוכיחו שארגונים מפסידים כ-10% משכר עובדיהם בגין חיפוש מידע ומנוע החיפוש החדש אמור להוות פתרון חסכוני. עוד נמסר בהודעה החברה כי מדובר בעידן חדש בתחום החיפוש שנועד להתמודד עם "התסכול הגואה של המשתמשים במנועי חיפוש באינטרנט שגורמים לכך כי המחפש ימצא תוצאות רבות מספור, שאינן רלוונטיות כלל למושא חיפושיו".

היזם אילן ביתן מודה כי קיים חיסרון כלשהו בצורך בהורדת תוכנה על מנת להשתמש במנוע החיפוש החדש. לדבריו, מדובר בעניין שנובע ממגבלות הרשת, אך מצוי בתהליכים מתקדמים לקראת פתרון שימנע את הצורך בתוכנה.

עוד בנושא: ההודעה לעיתונות מטעם אקסיומה

גם המספרים מדברים 150 150 צחר רותם - Tsahar Rotem

גם המספרים מדברים

הכנסות גוגל מפרסום בבריטניה צפויות לעלות על הכנסות ערוצי הטלוויזיה המובילים. מה זה אומר על הרשת ומה זה אומר עלינו, מנהלי התוכן? 

החדשות הגדולות מסתתרות לעתים דווקא בידיעות הקטנות. ידיעה המתפרסמת ב-TheMarker מדווחת כי הכנסות גוגל מפרסום בבריטניה צפויות לעלות על הכנסותיהם של ערוצי הטלוויזיה המסחריים המובילים במדינה בחודשים הקרובים. התחזית הזו מתבססת על מחקר של סוכנויות הפרסום מיינדשר ואינישיאייטיב שפורסם ב"פייננשל טיימס" ומחזקת את מגמת הפיכתו של האינטרנט ככלי מרכזי – לא רק ביחס לעיתונות המודפסת, אלא גם ביחס למדיה הטלוויוזיונית.

על המגמה הזו כבר דובר כאן לא אחת, אך המחקר בבריטניה מלמד כי כעת מקדימים המפרסמים את המציאות וממהרים להשקיע באינטרנט על פני הטלווזיה – זאת, על אף שהאחרונה עדיין בעלת רייטינג גבוה יותר. זה בין היתר ההסבר לנהירה של גופי תקשורת מובילים בישראל דוגמת "קשת" לעבר אתרי הווב 2.0. המניעים, גם הפעם, הם כלכליים טהורים ומה שמבינים בבריטניה מבינים כיום גם בישראל: ההשקעה באינטרנט אינה עוד בבחינת מותרות, אלא כורח המציאות. נוכחות ברשת הינה תהליך ממושך שנבנה אט אט. מי שמבקש לרכוש לו קהל גולשים פוטנציאלי לעתיד חייב להציב כבר כעת פלטפורמות מובילות באינטרנט ובכך להרגיל את הגולשים לנוכחותו ברשת.

המציאות הזו מולידה נדבך מרכזי נוסף בתפקידיו של מנהל התוכן בעתיד: הבנה בתחום הפרסום והשיווק באינטרנט. מנהל תוכן בעל ידע והבנה בנושאים הללו יקנה לעצמו יתרון משמעותי לקראת השנים הבאות על הרשת לטובה.

הזמנות מהסוג השלילי 150 150 צחר רותם - Tsahar Rotem

הזמנות מהסוג השלילי

ניהול תוכן אינו רק עריכה מקצועית של הטקסטים, אלא גם עיצוב נכון המותאם למדיה האינטרנטית. הנה טעות שכיחה דווקא באתר המתיימר להיות מוביל בתחומועכבר העיר - מודעה

הנה טעות שכיחה למדי של ניהול תוכן לא מקצועי: למבקרים באתר החדש של עכבר העיר בסוף השבוע המתינה בצד ימין באופן בולט המודעה הבאה המזמינה אותם לסוף שבוע "סגול עמוק" בחוף דור. מזמינה? לא בהכרח.

מקורה של הטעות הינה בקושי של רבים ממנהלי התוכן ועורכי התוכן של אתרים הקשורים לעיתונים מודפסים להבין את השוני המהותי בין המדיה המודפסת למדיה האינטרנטית. במקרים אחרים, מדובר פשוט בניסיון לחסוך עלויות.

איך זה עובד? אחת משתי אפשרויות: הראשונה (לא בדקתי) היא שמדובר במודעה ממהדורת הדפוס שפשוט נלקחה כמו שהיא והועלתה למהדורת האינטרנט. האפשרות השנייה והסבירה יותר היא שאת המודעה הזו עיצבו מעצב/ת שאולי מצטיינים בגרפיקה עבור המהדורה המודפסת, אך היכרותם עם המדיה האינטרנטית, איך לומר בעדינות, לא מרשימה.

התוצאה, בכל מקרה, זהה: מודעה שנראית דהויה ולא מקצועית; הפונטים מרוטשים, לא ברורים ואינם קשורים לפונטים הרגילים של האתר; החיתוכים לא חדים. התמונה אמנם אטרקטיבית, אך הביצוע מתאים יותר לאתר בית הספר – ולא לאתר המתיימר להיות מוביל בתחומו.

ניהול תוכן אינו רק עריכה מקצועית של הטקסטים ובחירה נכונה של מלים בהתאמה למדיה. ניהול תוכן הוא גם הקפדה על עיצוב נכון ומותאם מדיה של האתר – ובעיקר דף הבית. במקרים מהסוג הזה היתה עדיפה תמונה עם כיתוב טקסטואלי "חי" רגיל על פני מודעה עם טקסט המוצג כתמונה ונראה כפי שנראה. 3 ימי מדיטציה על החוף הם דווקא רעיון לא רע. צריך רק לדעת "למכור" אותו גם באינטרנט.

ווב 2.0: "לשחות" בים הקהילות 150 150 צחר רותם - Tsahar Rotem

ווב 2.0: "לשחות" בים הקהילות

מנהל התוכן ימשיך להיות גורם מרכזי גם בעידן הקהילות, אך מהות תפקידו תשתנה כנראה. כך זה יעבוד ווב 2.0

כולם מדברים על ווב 2.0 (Web 2.0). הרשת רוויה באינספור מאמרים, הסברים ותחזיות אודות הפלטפורמה החדשה ליצירת קהילות שיתופיות. כולם מדברים על השינוי הדרמטי שמביא עמו הווב 2.0: לא עוד אתרים המתהדרים בתכנים ייחודיים להם, אלא ההיפך הגמור. מה שיותר שיתופי, יותר טוב.

ואם אכן בעתיד הקהילות יהיו יצרניות התכנים העיקריות, האם תחום ניהול התוכן יהפוך למיותר? התשובה היא כמובן שלילית. פלפטורמת ווב 2.0 לא תבטל את הצורך של גופים עסקיים ומוסדות רציניים בשירותי עריכת תוכן, קידום אתרים, שיווק באינטרנט ואלמנטים נוספים בתחום: מנהל התוכן ימשיך להיות אלמנט מרכזי  גם בעידן החדש. מהותו תפקידו, לעומת זאת, תשתנה כנראה.

מנהל תוכן באתרי קהילות יצטרך "לחיות" אותן ולהכיר היטב את חברי הקהילות הללו על מנת להפוך את האתר פונקציונאלי וידידותי לקהילות הללו – ממש כמו באתרים מהסוג ה"ישן". בבלוג שלו באתר Ynet מסביר ד"ר אשר עידן בפירוט רב כיצד יתנהל השיווק באינטרנט בעידן הווב 2.0. המאמר אכן מצביע על מהפך של ממש בתחום, אך יחד עם זאת עולה ממנו בבירור הצורך באנשי תוכן מקצועיים שיידעו "לשחות" בים הקהילות המתרחב.

אנשי התוכן הללו לא רק ינהלו אתרים. בחלק מן המקרים הם יועסקו בשכר על ידי גופים עסקיים גדולים ככותבים עבור הקהילות. כבר עתה ישנם בלוגרים מקצועיים המועסקים על ידי גופים עסקיים. בעתיד, מותר להניח, יהיה תפקידם של אלה ואחרים להפיץ ברחבי הרשת מסר שיווקי שייקבע על ידי מעסיקיהם.

ולסיום, בלי פאניקה בבקשה: לאמצעי התקשורת נטייה מובנית להעצים תהליכים הרבה מעבר להתרחשויות במציאות. המהפיכה כבר כאן, אבל רחוקה מלהיות בשיאה. האתר ה"ישן" עוד כאן ומקומו מובטח לעוד שנים רבות. ובינתיים, כדי להיות ערוכים, כדאי ללמוד את הווב 2.0 דרך המקלדת: להצטרף לאתרי קהילות, להיות פעיל בהן, לקרוא מאמרים וחידושים – ובעיקר, להיות בעניינים.

יותר אינטרנט, פחות עיתונים 150 150 צחר רותם - Tsahar Rotem

יותר אינטרנט, פחות עיתונים

סקר במערב אירופה מלמד את מה שידענו כבר מזמן: אנו מקדישים יותר זמן לשיטוט ברשת מאשר לקריאת עיתונים. בישראל המגמה בולטת עוד יותר

יותר אינטרנט, פחות עיתוניםסקר שבוצע בקרב 5,000 איש במערב אירופה מאשר את מה שידענו כבר מזמן: האינטרנט גובר על העיתונים. הסקר העלה כי הזמן הממוצע שאותו מבלים בני אדם מול המחשב באירופה הוכפל ל-4 שעות בשלוש השנים האחרונות. הזמן המוקדש לקריאת עיתונות מודפסת נותר כשהיה לפני 3 שנים ועומד בממוצע על כ-3 שעות.

המגמה הזו, של העדפת האינטרנט על פני העיתונים המודפסים, בולטת עוד יותר בישראל, שבה תדירות הגלישה גבוהה בהרבה. אחת התוצאות המרכזיות לכך הינה המשבר החריף בעיתונות המודפסת בישראל בשנים האחרונות. רבים מאנשי התקשורת בהווה ובעבר מבקשים באחרונה לבצע הסבה לניהול תוכן, מתוך הכרה בהיותו תחום בעל חשיבות הולכת וגוברת ברשת.

מעבר לכל אלה, ניתן ללמוד ממגמת העדפת האינטרנט על העיתונות המודפסת, על הפיכתה של הרשת לגורם מרכזי יותר ויותר בתחום השיווק. כבר כיום ניכרת השקעה משאבים הולכת וגוברת של גופים עסקיים מרכזיים בתחום האינטרנט, תוך העדפתו על פני העיתונות המודפסת.

ככל שיחלוף הזמן, תתחזק מגמה זו – ויחד עמה מעמדו של מנהל התוכן המקצועי והרחבת תחומי עיסוקיו: לא רק עריכת טקסטים והעלאתם לאתר, אלא גם קידום אתרים, ניהול קמפיינים באינטרנט ועוד.

WhatsApp chat