ל –3points דרוש/ה כותב/ת תוכן עם כישרון מולד ומוטיבציה ללא גבולות, שרוצה להתפתח בתחום ובעל/ת נכונות לעבודה מאומצת.
נא לשלוח קורות חיים במייל [email protected]
*המשרה אויישה
לבי ומרכז חיי הוא עדיין הפייסבוק המוכר והאהוב ולמרות זאת, נראה שגוגל פלוס נמצא בכיוון הנכון. נטע דורון, מומחית המדיה החברתית שלנו ואושיית אינטרנט בפני עצמה, מתלבטת
 עיצוב תמונה: לימור רותם |
ככל שעובר הזמן גוגל פלוס עושה סימנים של להישאר. הצליח להם הפעם. לכן, אני מנסה יותר ויותר להבין את התועלות שלו, גולשת שם יותר, "משחקת" ומתנסה אם כי לבי ומרכז חיי הוא עדיין הפייסבוק המוכר והאהוב. בפוסט כאן אנסה לבחון את היתרונות שבכל אלטרנטיבה, עם נגיעה לעולם הצעירים, שהרי לפיהם, לבסוף, יישק דבר.
האם יש כאן חדשות
גוגל פלוס נכנסה לזירה החברתית בפיגור ניכר, לעומת פייסבוק. עתה, היא מנסה להדביק את הפער איכשהו, ולשלב את השירותים והיתרונות הרבים שיש לגוגל הגדולה להציע. אין ספק שנעשתה כאן חשיבה מעמיקה ומוצגת בפנינו אסטרטגיה שהועלתה שלא כתוצאה מניסוי וטעייה. גוגל הוא התלמיד השקדן שלמד מכל השגיאות והניסיונות של פייסבוק ה"משוגע", סידרו, ארגנו, ועלו עם ממשק נוח להפעלה, תומך עברית מהיום הראשון, פשוט וברור.
העניין הוא כזה: אין כאן, עדיין, בשורה מספיק גדולה עבור אנשים שלא עוסקים בשיווק במדיה חברתית על מנת "לעבור דירה".
מי יותר מגניב?
מראה מראה שעל הקיר, מי המגניב ביותר בעיר? אם תשאלו את בני הנוער, להערכתי התשובה תהיה פייסבוק. עוד לא עבר חודש וזרם ההזמנות והעוקבים אצלי בגוגל פלוס נמשכים, אבל אני לא רואה שם המוני צעירים. מה קורה כאן?
כששאלתי את הבת שלי והחברות שלה אם הן בגוגל פלוס הן ממש לא הבינו מדוע אני שואלת שאלה כה מיותרת… וזה מביא אותי לנקודה הבאה:
אין לנו מייל
חדירת הרשתות החברתיות לחיינו הביאה בשורה ויצרה מציאות חדשה: המיילים התייתרו לנו. אעיד על עצמי שתכתובת רבה אני מנהלת דרך הלינקדאין או דרך הפייסבוק שלי. זו צורת תקשורת נוחה ביותר. עבורי מיילים הם לצרכים רשמיים ופחות עבור תקשורת מהירה ואפקטיבית.
לפיכך, הכניסה של הגוגל פלוס מאלצת אותנו לחזור "אחורה" ולהתנהל בזירת גוגל, ולא כולם אוהבים או רגילים לכך. בני הנוער כלל לא מכירים את המושג ג'ימייל… הם בזירת ה-IM או הפייסבוק. מכאן, שחייב להיות ערך מוסף אדיר על מנת לשנע קהל לגוגל פלוס, או לפחות לגרום לו לפתוח עוד ישות חברתית ולהשקיע בכך אנרגיות כלשהן.
אז מדוע בכל זאת גוגל פלוס?
כאשר מדובר בארגון מידע, סדר ויעילות, אין מה להשוות את גוגל לפייסבוק. אם נסתכל שני צעדים קדימה, נבין בנקל שהמנצח בקרב בסופו של דבר יהיה זה שיציע את המקום החזק ביותר להתנהל מבחינת טראפיק ומידע על הגולשים. גוגל למעשה כבר שם, הם רק מוסיפים עתה את הנדבך החברתי, ומעצימים את הכלים שממילא כבר יש להם. הם לא באמת מעוניינים "לנצח" את פייסבוק. זה מתחוור לי יותר ויותר ככל שעובר הזמן.
ועוד דבר – המיילים לעולם לא יהיו מיותרים – פייסבוק לא שולט ברוסיה, בסין או בדרום אמריקה. כך שיש עוד אלטרנטיבות, התרבות עדיין לא פייסבוקאית ברובה, וגוגל, מצד שני, כבר אוניברסאלי.
מה אתה רוצה?
מיפוי ראשו של הצרכן והתאמת התכנים לרצונותיו הוא המפתח להצלחה כאן. כאשר יושק הגוגל וולט נראה עוד יותר את הכוח של גוגל, בו הסלולר שלנו יהיה ארנק הנוחות הסלולרי.
ולכן, עם כל השיק החברתי שיש לפייסבוק והיצירתיות שלו, המבחן יהיה בשורה התחתונה והכוללת: היכן יבחרו החברות לפרסם. הן תזרומנה לפלטפורמה שתיתן להם טראפיק מסיבי ודיוק בהתאמת מסרים במגוון רחב של פלטפורמות (סלולר טאבלטים) וכמו שזה נראה עכשיו, גוגל פלוס בהחלט בכיוון הנכון.
כל העדכונים, כל המשרות, כל הזמן. שלוש נקודות, גם ב 
הדרך שלנו לזירת הפייסבוק לוותה בלא מעט התנגדויות. בתוך 6 חודשים הפכתי לפעילה במדיה החברתית ולצרכנית מדיה שיודעת יותר עד כמה היא עדיין לא יודעת. טור אורח של מנהלת התפעול הארצית של "תכנית קרב"
נכתב ע"י כרמלה רותם*
מי שמכיר אותי רואה מיד שכשגדלתי לא היו עדיין מחשבים ולא טלוויזיה. אמצעי התקשורת הנפוץ ביותר היה דואר ישראל. בשלב מאוחר יותר היה גם הטלפון.
והנה כיום כמנהלת בארגון גדול, מבוזר, אני מוצאת את עצמי נזקקת לאמצעי תקשורת חדשים ומתחדשים חדשות לבקרים. מחשבים, אינטרנט, טלפונים ניידים, מצלמות דיגיטליות ולאחרונה גם מדיות חברתיות.
הארגון אליו אני משתייכת מתמודד עם תכנים שעולים במדיות השונות והם לא תמיד תכנים חיוביים לגבינו. חוסר האונים שמלווה את ההתפתחות הדיגיטלית למי שלא תמיד מכיר אותה לעומק הוא תחושה שלא קל להתמודד איתה, בלשון המעטה.
מארגון מקצועי חברתי שזכה תמיד להערכה, להכרת תודה ולשיתוף מצאנו את מתמודדים עם משמיצים ללא שם וללא פנים, שכותבים דברים שלא היו ולא נבראו, מסלפים עובדות – ולנו אין כלים להתמודד.
השלב הראשון בהתמודדות היה ללמוד ולהכיר את הנושא. זה החל לפני כשלוש שנים בהשתלמות בת 3 מפגשים בהובלת 3points. בהשתלמות למדנו כיצד פועלת המדיה החברתית, היכן ניתן להגיב אם בכלל ומה לעשות כדי שהעשייה והמסרים שלנו יבואו לידי ביטוי. איך להיות משמעותיים ונראים לא רק בשדה העשיה אלא גם במרחב הדיגיטלי.
עברו שלוש שנים וראינו שאנחנו עדיין מאחור. העולם עובר לרשתות חברתיות ואנחנו עדיין עם אתר – אמנם משודרג – אך כטיבם של אתרים מוגבל ופחות עדכני.
החלטנון לצאת למהלך חדש, בהובלת צוות "קרב במדיה" – צוות משדרות שונות של הארגון – ובליווי מומחי 3points. יחד גיבשנו מדיניות כוללת ברשת, קיבלנו אישור הנהלה למדיניות החדשה ויצאנו לדרך.
הנה כמה מהפעילויות המרכזיות שביצענו בחודשים האחרונים:
האתר שהוא למעשה המרחב הרשמי של האירגון בשיח הפנימי והחיצוני הפך להיות פעיל ודינמי יותר.
בנינו את תפישת הרשת החברתית שלנו והקמנו זירת פייסבוק לתכנית קרב.
לקראת פסח, הקמנו בלוג תחת המותג הורים ונהנים שמכיל המלצות לפעילויות משותפות הורים ילדים לחופשות בתי הספר.
ערכנו השתלמויות ב-4 אזורים ברחבי הארץ – מדרום ועד צפון – להיכרות של אנשי קרב עם המדיה הדיגיטלית ובראש פייסבוק.
יצרנו קבוצת אדמינים חברי קרב, המחויבים להעלאת חומרים ומתן תגובות באופן שוטף לזירת הפייסבוק.
בדרך כצפוי, נתקלנו בלא מעט התנגדויות – חלקן עקרוניות ערכיות וחלקן נובעות מחששות וחוסר היכרות עם המדיה.
טרם הושלמה המלאכה, אם יש בכלל אפשרות כזו, אך אין ספק שמחצית השנה האחרונה הייתה בעלת משמעות – הן לנוכחות הארגון והן לאיכות המופע שלנו במדיה הדיגיטלית.
אני באופן אישי הפכתי לפעילה ברשת חברתית, לצרכנית מדיה משמעותית שיודעת יותר עד כמה היא עדיין לא יודעת…
*הכותבת היא מנהלת תפעול ארצית, תכנית קרב למעורבות בחינוך
